נשאלנו על פחמימות בהקשר של פרופיל הורמונלי אצל נשים. ובכן, אצל נשים ללא שום בעיות בריאותיות כלשהן, אין ככל הידוע לי עבודות מעניינות. כן יש בדיקה בנוגע לכל מה שקשור לתסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS), שם, בניסויים קטנים למדי, יש השפעה על הפחתת אינדקס גליקמי(מושג בעייתי מאד שאנחנו פחות אוהבים להשתמש בו טיפולית ויותר חינוכית) ויש השפעה בהפחתת פחמימות, אבל ביננו, זה לא חובה וההמלצות הרשמיות בקשר לטיפול ב-PCOS לא כוללות הפחתת פחמימות.
אבל, מה בנוגע לפחמימות ודכאון? זו שאלה שאני נורא אוהב לענות עליה מדי פעם. שם התמונה עוד יותר לא ברורה. רוב המחקר נעשה בכלל על אוכלוסיות מבוגרות, כאשר שם יש צורך להבטיח בכלל בטחון תזונתי לפני הכל. כצפוי, מחקר לא-יותר-מדי-טוב נמצא שיש קשר בין אכילת ג’אנק גרוע לבין סטרס, לדוגמה, אבל אי אפשר להסביר מי גורם למה אם בכלל. בעכברים נעשתה עבודה שהדגימה שאכן הרבה מאד פחמימות פשוטות (מזוקקות, REFINED) דווקא גורמות לשינויים מסויימים במסלולי הסיגנול (איתות) של הסרוטונין, דבר שמסביר שדווקא הרבה פחמימות פשוטות יכולות להיות מקושרות לדיכאון.
במילים אחרות, פחות מדי עבודות, יותר מדי דברים מעניינים.
