אומגה 3 – מה עושים?

אומגה 3 – מה עושים?

תחילת התאהבות הציבור והמטפלים באומגה 3 איננה ברורה. השמועות אומרות שהכל התחיל אחרי שחשבו כתוצאה ממחקרים לא יותר מדי טובים שאינואטים מגרינלנד חיים יותר בריא וטוב וטבעי או מה מתושבי דנמרק. זה התברר כלא נכון במיוחד. אבל הנזק נעשה וכולם בטוחים שחומצות שומן מסוג אומגה 3, ארוכות שרשרת, הן נזר הבריאה. טוב, כיף להרגיע, הן לא.

בכל מה שקשור לאוטיזם, הפרעות קשב וריכוז, דיכאון, אלצהיימר, פרקינסון, סכרת, מחלות כלי דם ולב ועוד – ובכן, כמו שאפשר לראות לפי הקישורים המצורפים למאמרים בתחום, לא. אין שחר לטענות האלה. אם נדבר סטטיסטית, הקשרים הנסכמים מניתוחי העל והסקירות השיטתיות מדגימות כי אין קשר סטטיסטי בעל משמעות קלינית ו/או מובהקות סטטיסטית (כלומר, אקראי מדי). המסקנה מהסטטיסטיקה? אין סיבה לקחת את התוסף סתם. האם יש סכנות? לא ידועות, מעבר בדרך כלל, לבזבוז כסף אדיר.

רגע, מתי בכל זאת כדאי להשתמש בו?

ישנה המלצה כללית (2015) לשימוש בתוספים בחומצות שומן אלו כאשר לא צורכים די דגים, חרף שהראיות לכך מוגבלות. ישנה המלצה חזקה יותר לצריכת 3-5 גרם של תוסף זה כאשר יש ריכוז טריגלצרידים גבוה מדי בדם (היפרטריגליצדמיה). במקרים כאלו, הטיפול אפקטיבי למדי.

אז לא. אין טעם לקחת סתם הרבה אומגה 3. מי שנוטל וטוען שמרגיש טוב, או שאיזשהו חולי ורוח רעה עברה ממנו הלאה – נו שוין, בבקשה, לבריאות. אני לא אוהב להתנפל על חוויות אישיות. אבל אי אפשר לקשור מהחוויה האישית הלאה. יש צורך במחקר קליני רציני, עדיף כמה כאלו, על מנת להדגים קשר סיבתי או משהו קרוב לזה. אכן, ברוב המקרים, אומגה 3 זה פשוט לא. לא נורא, חסכנו קצת כסף.

Avatar

צרי בריקנר

תזונאי מוסמך מ:  22 ביוני 2018

תזונאי וכמעט-אפידמיולוג, מרצה, מדריך קבוצות, מתרגל טאי צ'י וד'אואיזם, תזונה עם יידישקייט, מיוצרי מחקר הטבעונות הישראלי, ממנהלי עמותת "מדע גדול, בקטנה".

זקוק/ה לעזרה? לחצ/י כאן לצ׳אט חי עם צוות תמיכה של הומדיאט!